בטון מרואן בע"מ נ' נוג'ידאת

פסק דין

לפני תביעה על סכום קצוב, ע"ס 15,006 ₪, אשר הוגשה ללשכת ההוצאה לפועל בטבריה, כנגד הנתבע, בהתאם להוראת סעיף 81א 1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967.

התנגדות שהגיש הנתבע לביצוע התובענה התקבלה ובעקבות קבלתה הוגש תצהיר עדות ראשית מטעמה של התובעת והתיק נקבע להבאת ראיות הצדדים להיום.

בפתח הדיון הציגו ב"כ הצדדים הסכמה אשר הושגה ביניהם, לפיה תוכרע התביעה בדרך הפשרה, לפי הוראת סעיף 79א(א) לחוק בתי משפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984, וזאת על יסוד החומר המצוי בתיק.

בהתאם להסכמה הנ"ל נדחה התיק למתן פסק דיני זה.

עיון בכתב התביעה מלמד על כך שהתובעת הינה חברה העוסקת ביצור, שיווק ומכירת בטון. הנתבע, תושב הכפר בועיינה נוג'ידאת, נהג לרכוש מן התובעת בטון.

הנתבע, כך נטען בכתב התביעה, לא שילם לתובעת את מלוא התמורה המגיעה לזו בגין רכישת הבטון ונכון ליום 20.11.08 נותר חייב לה את הסך של 15,000 ₪. מתוך הסך האמור שילם הנתבע, ביום 30.11.09, סך של 2,000 ₪.

הנתבע, בהתנגדותו לביצוע התביעה, המגובה בתצהירו שהפך במרוצת הימים לתצהיר העדות הראשית מטעמו, התנגד לתביעה ועתר לדחייתה. הנתבע לא הכחיש עצם הטענה לפיה רכש בעבר מן התובעת בטון, יחד עם זאת לדבריו, הוא שילם לתובעת כל התמורה המגיעה לה בגין אספקת הבטון, שהסתיימה לדבריו לקראת סוף שנת 2007, ולא נותר חייב לה (לתובעת), דבר.

לא זו אף זו, חשבון שנערך על ידו, בעקבות קבלת מכתב הדרישה מאת התובעת, ביום 20.1.09, העלה כי לתובעת שולם על ידו, ביתר, סך 5,980 ₪ נכון ליום 30.1.08.

שקלתי את טענות הצדדים הנ"ל ועיינתי בטענות המגוללות על ידם במסגרת תצהיריהם.

בשקלול הכולל ולאור מכלול הנתונים כפי שהונחו לפני, מצאתי מקום לפסוק בתיק לפשרה כדלקמן:

הריני מקבלת את התביעה בחלקה בלבד ומחייבת את הנתבע לשלם לתובעת את הסך של 6,000 ₪.

בנוסף לסכום הנ"ל, ישלם הנתבע לתובעת את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 1,500 ₪.

הסכומים המפורטים לעיל ישולמו תוך 30 ימים שאם לא כן, ישאו ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד למועד תשלומם המלא בפועל.

המזכירות תמציא העתקים לצדדים.

ניתן היום, כ"ח סיון תשע"ג, 06 יוני 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: